Natura Morta

עָנָף כָּרוּת עַל המַדָּף ממְשִׁיךְ לְהִתְפַּתֵּל
מִתְלַפֵּף סְבִיב קְעָרָה

כְּמוֹ הַמֵּתִים שֶׁלָּנוּ
וְהַלֵּב

מתחת לפנס רחוב

סִירוֹת קְטִיפָה וְרֻדּוֹת נָדוֹת
אֲנִי מְסַמֶּנֶת גָּדָה וְטוֹבֶלֶת.
תִּקְווׂת הָעֵץ הַזֶּה שׁוֹנוֹת מִתִּקְווֹתַי
אֲבָל כָּרֶגַע, שְׁנֵינוּ מַשְׁלִיכִים אֶל הָעוֹלָם
פַּעֲמוֹנִים בַּחֹשֶׁךְ.

עלה בפתח מרזב

הִנֵּה עַכְבָּר קָטָן, אֲנִי חוֹשֵׁבֶת
בְּדַרְכּוֹ אֶל אֵרֶץ פְּלָאוֹת
שָׁם נַדְנֵדוֹת שְׁרָכִים וּמַרְבַדֵּי קְטִיפָה
וְהָאֲדָמָה מַעֲלֶה בַּשָּׁמַיִם וְהַשָּׂרָף קוֹרֵץ

אֲנִי עוֹצֶרֶת אֶת תְּנוּעַת הָרְחוֹב
אוֹחֶזֶת בִּקְצֵה זְנָבוֹ
וּמַגִּיעָה.